לא להרבה שחקנים יש כישרון כמו שלו, לא הרבה שחקנים משנים את פני
הכדורגל ולא הרבה שחקנים מרגשים כמוהו.
לרונאלדיניו, הברזילאי עם החיוך הכי גדול
בהסטוריה יש משהו מיוחד, הוא גורם לאנשים שלא אוהבים כדורגל לאהוב את המשחק. הוא
עושה דברים עם הכדור שאף אחד לא הראה בעבר.
השליטה שלו פרצה דרך במשחק, הוא היה רואה דברים אחרת ויודע איך לטפל
בכדור בצורה מושלמת. יש הרבה שחקנים מוכשרים שלא מצליחים לתרגם את כישרונם לתארים
אבל לרונאלדיניו זה לא קרה. אין תואר שהוא לא זכה בו, מאליפות עד התואר הגדול
ביותר שכדורגלן יכול לזכות בו- מונדיאל.
מכל ארסנל השערים של העילוי הברזילאי זכור לי גול אחד
במיוחד. גול שלא נכבש, על פניו, במעמד חשוב אלא במשחק ליגה מן המניין. אבל
איזה גול זה היה. לטעמי הגול הזה מסמל אותו יותר מכל. צ'אבי כהרגלו מוסר ואז עצירת
כדור פנומנאלית על החזה, מסתובב בצורה לא מוסברת ומכין את הגוף למספרת, ביצוע
הבעיטה ואז החיוך הכי גדול ומוכר בעולם הכדורגלברצלונה - וייאריאל עונת 2006-7
לרשימת הגולים המלאה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה