מאת ארז מיטלקה
ביום שבת באיזור 21:00 בערב, סביר להניח שמרבית
מתושבי ישראל יהפכו את הרחובות ליום כיפור או לסתם שעתיים של שממה ברחובות. נבחרת ישראל
לא משחקת במשחק מכריע, וגם מכבי ת"א בכדורסל לא נמצאת בגמר הפיינל פור, אבל המשחק
בין ברצלונה וריאל מדריד הפך מזמן במדינתנו הקטנה לסוג של נבחרת ישראל מול נבחרת ציר
הרשע. הפעם, לשם שינוי, יש סיכוי לא רע שמדובר בקלאסיקו האחרון שהוא כזה.
צריך לומר את האמת, כל מי שלא עיוור מהכדורגל השוטף
של ברצלונה, או מהרכישות המטורפות של ריאל, ומתעניין קצת לעומק, מבין שהדבר הזה הוא
בלתי נמנע. סכומי הכסף האדירים שנשפכים, הניסיון לחפש שווקים במקומות רחוקים (הורדת
הצלב מעל הסמל של ריאל במדינות המפרץ, קרן
קטאר שהורידה עשרות שנים של חולצות ברצלונה נקיות מספונסר) הכלכלה הקורסת בספרד, ובעיקר, חוסר השיוויון המזעזע שנוצר בעקבות פערים אסטרונומיים בכסף שמחולק לקבוצות מזכויות
השידור, הן בין היתר הסיבות (המוצדקות) לעובדה שהבועה הכלכלית של ריאל וברצלונה עומדת
להתפוצץ להן בפרצוף.
בשבוע שעבר נפל דבר בספרד – לראשונה מזה 50 שנה,
שתי תחנות הטלוויזיה הגדולות של ספרד הודיעו כי אין אינן מתכוונות לרכוש את זכויות
השידור של הליגה בעונה הבאה (ההסכם הנוכחי מסתיים השנה). פשוט מאוד, הסכום (50 מיליון
אירו) גדול עליהן. אגב, הסכום הנ"ל לא
קרוב למה שמסי ורונלאדו מרוויחים בשנה. כל זאת קורה, להזכיר לכולכם, במדינה שנמצאת
בקריסה כלכלית, עם גירעון תקציבי עצום ו20% אחוזי אבטלה.
מנכ"ל אחת מהתחנות אמר במפורש, שהשידורים הם
אסון פיננסי. הרצון שלהם הוא לשנות את החוק של משחק מכרזי פתוח, ולעבור לשיטת שלם וצפה.
במדינה שנמצאת במצב שהיא נמצאת, ומי שכבר עובד ומצליח להתפרנס, הנחמה של לצפות במשחקי
ריאל/בארסה בשבת בערב בחינם היא אולי היחידה. אל תתפלאו אם יצאו שם לרחובות כשיתחילו
לדרוש כסף.....
וכמובן, המנטרה החזרות, שבסופו של דבר מביאה לקריסה
של הליגה, ולאטימות כל כך גדולה של אוהדי ברצלונה וריאל – זכויות השידור. הפער בין
האחרונה בטבלה באנגליה (וולבס) לראשונה (מנ.
יונייטד) עומד על 23 מיליון אירו. הפער בין האחרונה בספרד לראשונה....120 מיליון אירו.
וזה עוד בליגה שמוכרת שישית ממה שאנגליה מוכרת לעולם (זכויות השידור של הליגה בספרד
נמכרות לאירופה ב100 מיליון אירו, של אנגליה, קרוב ל600) ברצלונה וריאל נהנות מנתח
עצום של זכויות השידור, מה שימשיך לרפד את חשבונות הבנקים של צ'אבי, מסי, רונאלדו וחבריהם
– ובצד השני, שישה קבוצות כבר נמצאות במצב של כונס נכסים, והיד עוד נטויה. בסופו של
דבר, בשנים הקרובות, ללא שינוי דחוף ובהול בשיטה, קבוצות הליגה יתפרקו, וברצלונה וריאל,
גם אם עדיין יחזיקו בקבוצות דרים טים, לא יהיה להן מול מי לשחק.
אז מה הלאה?
שתי אפשרויות. הראשונה, הפחות ריאלית. ברצלונה וריאל
עוזבות את הכדורגל הספרדי. נכון, לא ממש מציאותי, אבל אם בכוונת הקבוצות להמשיך ולהחזיק
אימפריות ברמה של השלוש-ארבע שנים האחרונות, הן יצטרכו כמובן לצאת מהליגה המתרסקת כלכלית.
השוק הספרד, ממש או טו טו, כבר לא יוכל לספק
את הצרכים של שתי הגדולות. אגב, אם תשאלו את נשיא סביליה, האופציה הזאת היא
המועדפת עליוו.
והאופציה השנייה – שכנראה שתתקיים. כמו שכבר הזכרנו,
התחנות הגדולות בספרד כבר לא מוכנות לרכוש את זכויות השידור בסכומים האלה, ומה שיקרה
לבסוף זה צמצום ההכנסות של הקבוצות מזכויות השידור (כבר פגיעה..) וכמובן, חלוקה שיווינית
יותר. אז זה לא שריאל וברצלונה יצמטקו למקומות
6-7, הן עדיין יקחו אליפויות, אבל הפערים לא יהיו כאלה עצומים, ושתי הענקיות יחזרו
למימדים הרגילים שלהן, אי שם באליטה עם מילאן, יונייטד, אינטר ואחרות. אבל לא ברמה
מעליהן. ובטח לא 30 נק' הבדל מהמקום השלישי
בליגה הספרדית.
הכותב כבר לא יכול לחכות שזה יקרה. אז אולי תחזור
הספורטיביות לכדורגל הספרדי..
